<h1>ספר הישר לר"ת — חידושים סימן תשל"ה</h1>
<h2>דף עב.</h2>
יש מפרשים כי מה ששנינו נטל את המשפך ומדד בתוך צלוחית של נכרי וחזר ומדד לתוך צלוחיתו של ישר' אם יש בו עכבת יין אסור ואם לאו מותר. ואע"פ שלא עשה בו ניגוב מותר הוא ואינו צריך ניגוב במשפך גוים דתניא הגת והמחץ והמשפך של גוים ר' מתיר [בניגוב] וחכמים אוסרים ובכאן אנו מתירין אותו. זהו הטעם לפי שלא נאסר אלא ע"י נצוק. ואי אפשר להעמידו שהרי ר' [חייא] דתני שפחסתו צלוחיתו בעל כורחך היתר שלו משום שיש חילוק בין משפך של גוים למשפך של ישר' ולא מטעם נצוק שהרי אין כאן נצוק. ויש לומ' כל משפך של ישר' שנאסר ע"י נצוק ולא ע"י מגע (ו)לא בעי ניגוב. אבל אם נגע גוי אפי' בשל ישר' צריך ניגוב. וכן נ"ל. ויש מפרשי' כי משפך אפי' של גוים אינו צריך ניגוב וההיא מתני' מיירי בשל חרס. אבל בשל עץ ושל אבן א"צ כלום. ומביאין ראייה ממשנה נטל את המשפך ומעמידין אותה במשפך של עץ ושל אבן. ומלמדנו שא"צ כלום. ולא נהירא לי כי כיון ששנה סתם ושל עץ ושל אבן מנגבן ואם היו מזופפין אסורין (משום) [משמע] דאכולהו קאי.
